במאמרו "גילוי וכיסוי בלשון", מתאר ביאליק כיצד מילים מבוטאות לראשונה בפי הדובר עם מלוא המטען הפסיכולוגי שלהן. לאחר מכן הן עוברות למאזין הראשון ומשם לשאר דוברי השפה, "ועתה בני אדם מגלגלים בהן מתוך שיחה קלה כמי שמגלגל בעדשים".
אנו רגילים לחשוב על שפה כאמצעי תקשורת, אבל לשיטתו של ביאליק, השפה היא בראש ובראשונה כלי ביטוי.
דוגמה מוכרת לתופעה היא המילה "מהפך", אותה המציא (או שמא חידש) חיים יבין, כשעלה לשידור עם היוודע תוצאות הבחירות ב-1977. יבין חיפש מילה שתבטא היטב את השינוי מרחיק הלכת שחוותה הזירה הפוליטית, אבל נרתע מהשימוש במילים מהפכה או הפיכה שלטונית.
כיום, רוב דוברי העברית משתמשים במילה "מהפך" בהקשרים שונים, וברובם אין לה מטען אמוציונאלי כה גדול כמו בזמן המצאתה/חידושה.
הצורך במציאת מילים, שתבטאנה באופן מדויק את כוונת הכותב, הוא צורך שעולה הרבה גם בעבודת התרגום. בתרגום לשפה זרה, המתרגם צריך להבין היטב את כוונת הכותב ואז להעבירה לשפת היעד באופן שיבהיר לקורא את משמעותה המדוייקת, תוך שהוא מתמודד עם מהמורות לשוניות ותרבויות.
איך הייתם מתרגמים את המהפך של חיים יבין לאנגלית? ולערבית? ואיך הייתם מתרגמים את המילה לשפה של שבט שגר באמזונס ולא מכיר בכלל מונחים כגון בחירות, דמוקרטיה, או... מהפך?